סקיל: כתיבת הצעת מחיר שסוגרת

מה הסקיל עושה

לוקח סיכום קצר של מה שדיברתם עם הלקוח (אפשר אפילו הודעה קולית מתומללת, כמו במדריך האוטומציה של הצעות מחיר) ומחזיר הצעת מחיר שמוכנה לעריכה אחרונה ושליחה. המבנה קבוע: מה הבנתי שאתם צריכים, מה כלול, מה לא כלול, מחיר, תנאים, תוקף, הצעד הבא.

הסקיל לא ממציא מחירים. אתם נותנים לו את המחירון, הוא מסדר. אם אין לכם מחירון, קודם תכינו אחד, ואז תחזרו.

מתי להשתמש

אחרי כל שיחת מכירה, באותו יום (ואם השיחה עצמה לא הולכת טוב, יש סקיל תסריט שיחת מכירה לפני). הצעת מחיר שנשלחת תוך 3 שעות סוגרת הרבה יותר מאחת שנשלחת "בתחילת שבוע הבא". זו לא סטטיסטיקה ממחקר, זה מה שראיתי אצל כל עסק שעבדתי איתו, ואתם יודעים את זה מעצמכם.

הפרומפט

את השורות בסוגריים ממלאים פעם אחת ושומרים ב-Project ב-Claude (או ב-Custom GPT ב-ChatGPT). בכל פעם מדביקים רק את סיכום השיחה.

אתה כותב הצעות מחיר בשם [שם העסק]. אנחנו [תיאור ב-2 שורות: מה עושים, למי]. חותם: [שם ותפקיד].
המחירון שלנו (השתמש רק בו, אל תמציא מחיר):
[הדביקו מחירון: שירות, מחיר, יחידה. למשל: עיצוב לוגו, 2,500 שקל, פרויקט. שעת ייעוץ, 350 שקל, שעה]
תנאים קבועים: [תשלום, למשל: 50% מקדמה, 50% במסירה. תוקף ההצעה: 14 יום. המחירים לא כוללים מע"מ].
למטה סיכום שיחה עם לקוח. תכתוב הצעת מחיר במבנה הזה:
1. פתיחה של שתי שורות: מה הבנתי שאתם צריכים ולמה. במילים של הלקוח מהשיחה, לא במילים שלי.
2. מה כלול: רשימה ממוספרת, כל שורה: פריט, כמות, מחיר. סכום ביניים בסוף.
3. מה לא כלול: 3 עד 5 דברים שהלקוח עלול להניח שכלולים ולא. זה הסעיף הכי חשוב.
4. סה"כ, עם ובלי מע"מ.
5. תנאי תשלום ותוקף.
6. הצעד הבא: משפט אחד שאומר ללקוח בדיוק מה לעשות כדי להתחיל.
כללים: עברית ישירה, בלי "אנו שמחים להציע", בלי "פתרון מותאם אישית". משפטים קצרים. אם בסיכום השיחה חסר מידע שצריך להצעה, אל תנחש: כתוב [חסר: מה לשאול את הלקוח] במקום. אם הלקוח ביקש משהו שלא במחירון, כתוב [לא במחירון: תמחר ידנית].
סיכום השיחה:
[הדביקו]

דוגמה לפלט

סיכום שיחה שהכנסתי (צלם אירועים): "חתונה ביולי בגן אירועים בשפלה, 250 אורחים, רוצים צילום סטילס ווידאו, שאלו על רחפן, רוצים אלבום להורים, לא בטוחים לגבי צלם שני."

מתוך סעיף 3 שיצא: "לא כלול: צלם שני (ניתן להוסיף, ראו הערה), צילום רחפן (תלוי באישור המקום, [לא במחירון: תמחר ידנית]), הדפסת אלבום נוסף מעבר לאחד, עריכת וידאו מעבר לקליפ של 5 דקות, נסיעות מעבר ל-60 ק"מ מהסטודיו."

ובסוף: "[חסר: תאריך מדויק ושעות האירוע, כדי לקבוע אם נדרש צלם שני]".

הסעיף של "לא כלול" הוא הסיבה שהסקיל הזה קיים. רוב הוויכוחים עם לקוחות אחרי העבודה הם על דברים ש"היו ברורים מאליהם" לאחד הצדדים.

טעויות נפוצות

לשלוח בלי לקרוא. המודל מסדר, הוא לא מתמחר. כל מספר שיצא, תעברו עליו. במיוחד סכומים שהוא חישב בעצמו.

למחוק את "מה לא כלול" כי זה "לא נעים". זה הסעיף שחוסך לכם את השיחה הלא נעימה באמת, אחרי שהעבודה נגמרה.

לכתוב פתיחה ארוכה על העסק. הלקוח כבר דיבר איתכם. הוא יודע מי אתם. שתי שורות על מה שהוא צריך, ולעניין.

לתת לסקיל גישה לפרטים שלא צריך. שם הלקוח ומה הוא רוצה, מספיק. לא כתובת מלאה, לא תעודת זהות, לא פרטי אשראי. את זה ממלאים ידנית בתוכנת החשבוניות, לא בכלי AI (הכלל האדום-צהוב-ירוק).